סגור
תמ"א 38 היא תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים שנבנו לפני שנת 1980, ואינם עומדים בתקן הישראלי לעמידות בפני רעידות אדמה (ת"י 413). מטרת התוכנית היא לעודד חיזוק מבנים ישנים על ידי הענקת תמריצים כלכליים לבעלי דירות ויזמים, כחלק מהיערכות לאירועי רעידות אדמה אפשריים בישראל.

היסטוריה והקמה

תמ"א 38 אושרה על ידי הממשלה בשנת 2005, על רקע החשש מקריסת מבנים ישנים במקרה של רעידת אדמה. התוכנית נולדה בעקבות המלצות ועדות מקצועיות, שבחנו את רמת הסיכון של מבנים שנבנו לפני 1980 ונמצאו בלתי עמידים בפני תרחישי רעידות אדמה. ייחודה של התוכנית היה בכך ששילבה מענה בטיחותי חיוני עם מנגנון של תמריצים כלכליים, אשר איפשרו לבצע פרויקטים של חיזוק מבנים במקביל לשיפור איכות החיים לדיירים, תוך עידוד יזמים לקחת חלק פעיל בתהליך. בכך הפכה תמ"א 38 לכלי מרכזי בקידום פיתוח עירוני מחודש, בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ.

מסלולי פעולה: תמ"א 38/1 ותמ"א 38/2

התוכנית כוללת שני מסלולים עיקריים:
  • תמ"א 38/1: חיזוק ועיבוי של המבנה הקיים תוך תוספת קומות או יחידות דיור. במסגרת זו נשמר שלד המבנה, ובמקביל מתבצע שדרוג משמעותי הכולל הוספת ממ"דים, מרפסות, מעליות ושיפוץ חזיתות.
  • תמ"א 38/2: הריסת המבנה הישן ובנייה מחדש של בניין מודרני תחתיו. מסלול זה מתאים במיוחד למבנים במצב תחזוקתי ירוד או באזורים בהם משתלם כלכלית לבצע בנייה מחדש.

זכויות הדיירים

אחד המרכיבים המרכזיים בתמ"א 38 הוא שמירה על זכויות הדיירים. במסגרת כל פרויקט, הדיירים זכאים לקבל תמורות משמעותיות כגון הרחבת דירות, תוספת ממ"דים, מרפסות, חניה, שדרוג תשתיות, שיפוץ חזיתות והתקנת מעליות. מעבר לכך, זכויותיהם המשפטיות מעוגנות בחוק ובתקנות, והם רשאים להתנגד לפרויקט במידה ואינם מרוצים מהתנאים המוצעים. לצורך קידום הפרויקט, נדרש כי היזם יחתים רוב של לפחות 66% מבעלי הדירות (ובמקרים מסוימים 80%) – תנאי מקדים הכרחי לצורך הגשת הבקשה להיתר בנייה.

שינוי מדיניות ותוקף התוכנית

תוקפה של תמ"א 38 פקע באופן רשמי ב-1 באוקטובר 2023, לאחר החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. עם זאת, ברשויות מקומיות מסוימות הוחלט להאריך את תוקפה עד פברואר 2024, תוך מתן אפשרות לקדם תוכניות במסגרת התוכנית הישנה. ישנה כוונה להחליפה בתוכניות התחדשות עירונית מותאמות לרשויות.

החלופות לתמ"א 38

לאחר סיום תוקפה של תמ"א 38, מקודמות מספר תוכניות חלופיות ברמה הארצית והמקומית. אחת הבולטות שבהן היא תוכנית התחדשות עירונית במסלול רשויות, שמעניקה סמכויות נרחבות לרשות המקומית לקדם תכניות ייעודיות לשכונות או מתחמים. בנוסף, תוכנית הרשות להתחדשות עירונית מקדמת פרויקטים בהתבסס על קריטריונים סוציו-אקונומיים ותשתיות קיימות.
ברמה המקומית, ערים רבות מקדמות תוכניות מחליפות מותאמות. כך למשל, עיריית רמת גן מקדמת תוכנית הכוללת מדיניות עיבוי בינוי הרלוונטית לשכונות הוותיקות; בעיר חיפה מקודמת תוכנית בשיתוף הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; בבאר שבע הוכנה תוכנית להתחדשות עירונית שמאפשרת פוטנציאל של כ-22,000 יחידות דיור חדשות; וברמלה הוגשה תוכנית מחליפה לוועדה המחוזית. תוכניות אלו מבקשות לייעל את ההליכים, לקצר לוחות זמנים, ולהתאים את ההתחדשות העירונית לצרכים הייחודיים של כל עיר.

אתגרים וביקורת על תמ"א 38

למרות יתרונותיה, תמ"א 38 זכתה גם לביקורת. אחת הטענות המרכזיות הייתה אי-השוויון הגיאוגרפי – פרויקטים התרחשו בעיקר באזורים מבוקשים כלכלית, בעוד שבפריפריה יישומה היה כמעט בלתי אפשרי. כמו כן, הרשויות המקומיות הביעו דאגה מהעומס שנוצר על תשתיות, גנים, תחבורה וחניה, ללא תקצוב הולם. גם מורכבות ההליכים, התנגדויות של דיירים, ומחלוקות משפטיות בין בעלי דירות ליזמים הקשו על יישום חלק מהפרויקטים.

השפעות כלכליות ונדל"ניות

תמ"א 38 תרמה משמעותית להשבחת ערך הנכסים במרכזי ערים, במיוחד באזורי ביקוש כמו תל אביב, רמת גן והרצליה. עם זאת, נוצרו פערים בין ערך הנכסים לבין יכולת המימוש בפריפריה. בנוסף, עלו מחירים גם בשוק הדיור, ולעיתים נוצרו לחצים על משקי בית שאינם נהנים מהפרויקט, אך מושפעים מעליית מחירי שכירות או מגבלות בנייה באזורים סמוכים.

השפעה אורבנית וסביבתית

פרויקטים של תמ"א 38 שינו את המראה של שכונות רבות – לעיתים לטובה, אך לעיתים תוך פגיעה בצביון הישן. צפיפות אוכלוסין גברה, ולעיתים לא בוצע תכנון כולל לשטחים ירוקים, תחבורה וצרכים קהילתיים. כמו כן, הועלתה ביקורת על כך שהתוכנית עודדה בנייה פר פרויקט במקום תכנון מתחמי כולל, דבר שהוביל לעומס נקודתי ואי התאמה לתשתיות קיימות.

פרויקטים בולטים בישראל

במהלך שנות פעילותה של תמ"א 38, נבנו והתחזקו אלפי מבנים. בין הפרויקטים הבולטים ניתן לציין את שדרוג מבני השיכון הוותיקים בשכונת רמת הטייסים בתל אביב, פרויקט ברחוב ז'בוטינסקי בגבעתיים שכלל גם פיתוח סביבתי, ואת ההתחדשות בעיר רחובות בשכונת כפר גבירול.
תמ"א 38 היא תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים שנבנו לפני שנת 1980, ואינם עומדים בתקן הישראלי לעמידות בפני רעידות אדמה (ת"י 413). מטרת התוכנית היא לעודד חיזוק מבנים ישנים על ידי הענקת תמריצים כלכליים לבעלי דירות ויזמים, כחלק מהיערכות לאירועי רעידות אדמה אפשריים בישראל.

היסטוריה והקמה

תמ"א 38 אושרה על ידי הממשלה בשנת 2005, על רקע החשש מקריסת מבנים ישנים במקרה של רעידת אדמה. התוכנית נולדה בעקבות המלצות ועדות מקצועיות, שבחנו את רמת הסיכון של מבנים שנבנו לפני 1980 ונמצאו בלתי עמידים בפני תרחישי רעידות אדמה. ייחודה של התוכנית היה בכך ששילבה מענה בטיחותי חיוני עם מנגנון של תמריצים כלכליים, אשר איפשרו לבצע פרויקטים של חיזוק מבנים במקביל לשיפור איכות החיים לדיירים, תוך עידוד יזמים לקחת חלק פעיל בתהליך. בכך הפכה תמ"א 38 לכלי מרכזי בקידום פיתוח עירוני מחודש, בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ.

מסלולי פעולה: תמ"א 38/1 ותמ"א 38/2

התוכנית כוללת שני מסלולים עיקריים:
  • תמ"א 38/1: חיזוק ועיבוי של המבנה הקיים תוך תוספת קומות או יחידות דיור. במסגרת זו נשמר שלד המבנה, ובמקביל מתבצע שדרוג משמעותי הכולל הוספת ממ"דים, מרפסות, מעליות ושיפוץ חזיתות.
  • תמ"א 38/2: הריסת המבנה הישן ובנייה מחדש של בניין מודרני תחתיו. מסלול זה מתאים במיוחד למבנים במצב תחזוקתי ירוד או באזורים בהם משתלם כלכלית לבצע בנייה מחדש.

זכויות הדיירים

אחד המרכיבים המרכזיים בתמ"א 38 הוא שמירה על זכויות הדיירים. במסגרת כל פרויקט, הדיירים זכאים לקבל תמורות משמעותיות כגון הרחבת דירות, תוספת ממ"דים, מרפסות, חניה, שדרוג תשתיות, שיפוץ חזיתות והתקנת מעליות. מעבר לכך, זכויותיהם המשפטיות מעוגנות בחוק ובתקנות, והם רשאים להתנגד לפרויקט במידה ואינם מרוצים מהתנאים המוצעים. לצורך קידום הפרויקט, נדרש כי היזם יחתים רוב של לפחות 66% מבעלי הדירות (ובמקרים מסוימים 80%) – תנאי מקדים הכרחי לצורך הגשת הבקשה להיתר בנייה.

שינוי מדיניות ותוקף התוכנית

תוקפה של תמ"א 38 פקע באופן רשמי ב-1 באוקטובר 2023, לאחר החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. עם זאת, ברשויות מקומיות מסוימות הוחלט להאריך את תוקפה עד פברואר 2024, תוך מתן אפשרות לקדם תוכניות במסגרת התוכנית הישנה. ישנה כוונה להחליפה בתוכניות התחדשות עירונית מותאמות לרשויות.

החלופות לתמ"א 38

לאחר סיום תוקפה של תמ"א 38, מקודמות מספר תוכניות חלופיות ברמה הארצית והמקומית. אחת הבולטות שבהן היא תוכנית התחדשות עירונית במסלול רשויות, שמעניקה סמכויות נרחבות לרשות המקומית לקדם תכניות ייעודיות לשכונות או מתחמים. בנוסף, תוכנית הרשות להתחדשות עירונית מקדמת פרויקטים בהתבסס על קריטריונים סוציו-אקונומיים ותשתיות קיימות.
ברמה המקומית, ערים רבות מקדמות תוכניות מחליפות מותאמות. כך למשל, עיריית רמת גן מקדמת תוכנית הכוללת מדיניות עיבוי בינוי הרלוונטית לשכונות הוותיקות; בעיר חיפה מקודמת תוכנית בשיתוף הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; בבאר שבע הוכנה תוכנית להתחדשות עירונית שמאפשרת פוטנציאל של כ-22,000 יחידות דיור חדשות; וברמלה הוגשה תוכנית מחליפה לוועדה המחוזית. תוכניות אלו מבקשות לייעל את ההליכים, לקצר לוחות זמנים, ולהתאים את ההתחדשות העירונית לצרכים הייחודיים של כל עיר.

אתגרים וביקורת על תמ"א 38

למרות יתרונותיה, תמ"א 38 זכתה גם לביקורת. אחת הטענות המרכזיות הייתה אי-השוויון הגיאוגרפי – פרויקטים התרחשו בעיקר באזורים מבוקשים כלכלית, בעוד שבפריפריה יישומה היה כמעט בלתי אפשרי. כמו כן, הרשויות המקומיות הביעו דאגה מהעומס שנוצר על תשתיות, גנים, תחבורה וחניה, ללא תקצוב הולם. גם מורכבות ההליכים, התנגדויות של דיירים, ומחלוקות משפטיות בין בעלי דירות ליזמים הקשו על יישום חלק מהפרויקטים.

השפעות כלכליות ונדל"ניות

תמ"א 38 תרמה משמעותית להשבחת ערך הנכסים במרכזי ערים, במיוחד באזורי ביקוש כמו תל אביב, רמת גן והרצליה. עם זאת, נוצרו פערים בין ערך הנכסים לבין יכולת המימוש בפריפריה. בנוסף, עלו מחירים גם בשוק הדיור, ולעיתים נוצרו לחצים על משקי בית שאינם נהנים מהפרויקט, אך מושפעים מעליית מחירי שכירות או מגבלות בנייה באזורים סמוכים.

השפעה אורבנית וסביבתית

פרויקטים של תמ"א 38 שינו את המראה של שכונות רבות – לעיתים לטובה, אך לעיתים תוך פגיעה בצביון הישן. צפיפות אוכלוסין גברה, ולעיתים לא בוצע תכנון כולל לשטחים ירוקים, תחבורה וצרכים קהילתיים. כמו כן, הועלתה ביקורת על כך שהתוכנית עודדה בנייה פר פרויקט במקום תכנון מתחמי כולל, דבר שהוביל לעומס נקודתי ואי התאמה לתשתיות קיימות.

פרויקטים בולטים בישראל

במהלך שנות פעילותה של תמ"א 38, נבנו והתחזקו אלפי מבנים. בין הפרויקטים הבולטים ניתן לציין את שדרוג מבני השיכון הוותיקים בשכונת רמת הטייסים בתל אביב, פרויקט ברחוב ז'בוטינסקי בגבעתיים שכלל גם פיתוח סביבתי, ואת ההתחדשות בעיר רחובות בשכונת כפר גבירול.

כל הכתבות בתיוג "תמ"א 38"

נעם שרון דן אנד ברדסטריט

מקצוענות ומיקוד – הדרך לשרוד בשוק התמ"א 38

18.02.19|נעם שרון
כאשר כל כך הרבה חברות פועלות כיום בשוק התמ"א 38, איך שורדים? ואיך מצליחים?
אפרת רנד דן אנד ברדסטריט

חובת יזם תמ"א 38 להציג 'עיקרי הצעה' לבעלי דירות

11.02.19|אפרת רנד ואייר אבירם
האם התיקון לחוק יגן על בעלי הדירות או ירע את מצבם?
שחר רז דן אנד ברדסטריט

הפודקאסט של שחר: מאחורי הקלעים של מימון פרויקט התחדשות עירונית

07.02.19|מערכת Dun's 100
עולם ההתחדשות העירונית מגלם בתוכו הרבה הזדמנויות, אך גם סיכונים רבים. שחר רז מ'חיזוק ובינוי' על רזי מימון פרויקטים של התחדשות העירונית
אלון וולנר דן אנד ברדסטריט

להציל את תמ"א 38

31.12.18|אלון וולנר
שינוי מגמה בהתחדשות העירונית, מפרויקטים של תמ"א 38 לפינוי ובינוי
בית שיכון ב רמת אביב

משפטני נדל"ן: "דרישת עיריית ת"א לשטח בנוי תמורת היתר אינה חוקית"

29.11.18|נמרוד בוסו
תוכנית בשלבי אישור מתקדמים מאפשרת לעירייה להעביר לידיה שטח בנוי בפרויקטי תמ”א 38 למטרות ציבוריות. העירייה: "קיים צורך דחוף במבני ציבור"
שיפוץ שיפוצניק שיפוצים בנייה

קבלני השיפוצים: ירידה של 10% בהיקף העבודות בנכסים פרטיים ב-2018

05.11.18|נמרוד בוסו
הירידה מוערכת ב-600 מיליון שקל לעומת 2017. לדברי יו"ר ההתאחדות הסיבות לירידה, מחיר למשתכן ושנות ההמתנה לפרויקטי תמ"א 38
משה פדלון הרצליה תמ"א 38

יזמים בהרצליה לביהמ"ש: העירייה הכפילה את מספר החניות הדרושות בניגוד לחוק

25.10.18|דותן לוי
הפרויקט במרכז התביעה הוא פרויקט תמ"א 38/2 במתכונת הריסה ובנייה מחדש שמקימים היזמים קרן ק.ר נדל"ן ברחוב נעורים 5 בהרצליה
כבאית מגיעה ל זירת שריפה

מתז עידוד לתמ"א 38 בת"א: כבאיות קטנות

16.10.18|דותן לוי
עד כה התנגדה רשות הכבאות לבניית רבי־קומות ברחובות הצרים של מרכז ת”א בגלל גישה מוגבלת במקרה של שריפה. כבאיות קטנות שהוזמנו מחו”ל יקלו על האישור
הדמיה פרויקט עמידר ב רחוב יהושפט ב רמת גן

עמידר מקדמת 2 פרויקטים של פינוי-בינוי ברמת גן

29.08.18|ענת דניאלי
ברחוב הרא"ה ייהרס בניין בן 3 קומות הכולל 12 דירות לטובת בניין של 8 קומות. ברחוב יהושפט ייהרס בניין גם כן בן 3 קומות ובמקומו יוקם בניין ב 6.5 קומות שיכלול 41 דירות